קורות חיים
בן יוסף (יוסיפון) וצ'רנה. נולד ב-1899 בקמנץ-פודולסק שבאוקראינה. למד תורה והשתתף במסחר אביו. בראשית 1921 יצא בנתיב החלוצים, עבר בגניבה דרך הנהר דניסטר את הגבול לרומניה והצטרף בקונסטנצה לקבוצת "מסילה חדשה" של חלוצים המחכים לעליה, ושם היה הרוח החיה במקהלה בניצוחו של פרידמן-לבוב.
בהגיעו לארץ, באפריל 1921, הלך מיד לעבודה חלוצית בסלילת כביש עפולה--נצרת ונשא באהבה את הפגעים והתלאות שבחיי העמל בארץ. משנגמרה סלילת הכביש עבד בבנין הטחנות הגדולות בחיפה ונשאר לעבוד בהן כפועל ודחה את כל העצות וההצעות לבקש לו עבודה נוחה יותר. שמח היה בחלקו, נוח לבריות ומוכן לעזרת הזולת. שומר מסורת ומפאר בה את שבתותיו במעונו הצנוע הן בצריף שב"ארד-אל-יהוד" והן (מ-1936 ואילך) בביתו שבקרית-מוצקין, ואחרי עבודת-היום הקשה היה עובד בגינתו. וכך חי חיי אושר וכבוד וגידל בן ושתי בנות, מאז בואו לארץ השתתף בהגנת הישוב בכל שעת צורך.
במהומות תרפ"ט היה בין האחרונים ליציאה מצריפו שבאזור הערבי, שהיה מוקף פורעים מכל עבר. מ-1930 ואילך היה חבר רשמי בארגון ה"הגנה" ומילא את חובתו בשקידה ובמסירות באימונים ובשמירה, תחילה בחיפה ואחר-כך בקרית- מוצקין.
בימי מלחמת-העולם השניה שירת בהג"א בדרגת סמל אזורי והצטיין באומץ-לבו ובנכונות לעזרה בשעות סכנה. מ-1938 שימש כשוטר מיוחד מושבע. בשעת חיפושי הנשק ביגור, בראשית 1947, הצטרף, על אף גילו, אל ההולכים שמה ברגל להשתתף בהתנגדות פסיבית. משפרצו המאורעות של ראשית מלחמת-השחרור הוצע לו לעבור ל"משמר העם", אך הוא סירב בטענו כי "עוד כוחי אתי להחזיק רובה ביד", והופקד לשמירה במקום עבודתו (מלבד השמירה בכל לילה שני בקרית-מוצקין).
בהיותו שם האחראי לשמירה נודע על פצצת-תופת שהוכנסה בקרון-רכבת לחצר הטחנות ב-15.4.1948, והכל נכנסו למקלט. כשארכה השעה יצא לראות את הנעשה בחוץ ובאותו רגע אירעה ההתפוצצות. הוא נהרג ונקבר תחת קיר שהתמוטט. אחרי יומים נמצא תחת המפולת ורובהו בידו. הובא למנוחת-עולמים בקרית-מוצקין.