בני צליק ז"ל

קורות חיים

בנם של אנטה ויוסוב, נולד ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) ברומניה. אח למנשה.

בני גדל שנתיים ברומניה, אז עלה עם משפחתו ארצה. בני המשפחה התיישבו בטירת כרמל שבמחוז חיפה, שם גדל והתחנך. למד בבית ספר יסודי ובתיכון באזור מגוריו. אהבתו הגדולה לים ולתחום הימאות הניעה אותו לעבור וללמוד בכיתות הבוגרות ב"בית הספר הימי לפיקוד ומנהיגות קציני ים עכו". הוא השתלב במהרה בלימודים ונהנה עד מאוד מההווי החברתי במקום.

בהגיעו לגיל גיוס, התגייס לצה"ל וכבוגר בית הספר לקציני ים שובץ לשירות בחיל הים. לאחר שעבר מסלול אימונים מפרך והכשרות שונות סיים בהצלחה קורס חובלים, אחריו שימש בתפקיד קצין מכונה ראשי על אוניית האספקה והאימונים "אח"י נגה". הפגין יכולות גבוהות בביצוע המשימות באחריותו, יוצר קשרים חברתיים טובים עם חבריו לצוות בזכות קסמו האישי וחוש ההומור בו ניחן.

בתום שירות החובה, המשיך לשירות קבע. בשנת 1972 השתתף במבצע ההעלאה לקבורה של עצמות שמונה מחללי ספינת המעפילים ״רפיח״ – הספינה טבעה בדצמבר 1946 אל מול חופי האי סירינה בים באגאי, שמונה מהטובעים נמשו על ידי חבריהם מהים ונקברו באי שאליו הגיעו הניצולים. על פועלו במבצע זכה לתעודת הוקרה אשר הוענקה לו על ידי ראשת הממשלה גולדה מאיר.

לאורך השנים התקדם בסולם הדרגות וביצע תפקידים מגוונים עד לשחרורו בדרגת סרן. לאחר מכן המשיך בשירות מילואים פעיל.

בד בבד עם בניית קריירה צבאית, הקים זוגיות אוהבת עם גילה. השניים גרו בקריית מוצקין, במרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים – רפאל, דניאל וענבל. איש משפחה מסור ואוהב היה, דאג לרווחת ילדיו אשר היוו עבורו מקור גאווה ונחת. בני המשפחה נהגו לצאת להפלגות משותפות ולטיולים ברחבי העולם.

לאחר פרישתו מצה"ל השתלב בני בתפקיד קצין מכונה ראשי בחברת "צים שירותי ספנות משולבים בע"מ". הוא נהנה מאוד מעיסוקו זה, רואה זכות גדולה באפשרותו לשלב את אהבתו הגדולה לים ולהפלגות עם כישוריו המקצועיים והכשרתו הימית. מסור ומוערך היה בקרב מנהליו וחבריו לעבודה.

אוהביו סיפרו על אירוע המעיד על מקצועיותו ומסירותו לתפקיד והוא אירוע הפלגה של אוניית החברה אל מול חופי אינדונזיה, כאשר האונייה עלתה על שרטון ועמדה בסכנת טביעה. מרבית אנשי הצוות פונו ואולם בשל רגישות המטען על האונייה, סרבו בני ושניים מחבריו לצוות להתפנות ופעלו במרץ במשך כשבועיים ימים לתיקון האונייה ולשאיבת המים מתוכה.

בחלוף כעשרים שנים כנושא משרה בהפלגות מטעם החברה, עבר לשמש במגוון תפקידים ניהוליים אותם ביצע בהצלחה יתרה, מהווה מקור ידע משמעותי תודות לניסיונו רב השנים בתחום. במקביל השלים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה.

ברבות השנים הפך לסב גאה לשתי נכדות, והוקיר עד מאוד את הזמן המשותף יחד.

בשנת 2017 חלה במחלה ממארת, בה לקה בעקבות אימונים וצלילות מרובות בנחל הקישון במהלך שירותו הצבאי. במשך מספר חודשים נאבק בגבורה במחלתו עד תשו כוחותיו.

בני צליק נפטר ביום ג' בתמוז תשע"ח (16.6.2018). בן שישים ושמונה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "צור שלום" בקריית ביאליק. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, נכדות ואח.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אבא, בחיוך והומור כבשת עולם, היית מגדלור מכווין לכולם. בתמיכתך ובאהבתך הרבה, פרחנו באושר וללא דאגה. קצין הים שלנו, הפלגת למרחקים ובליבנו תישאר לכל החיים".