עם פיגוש גדלתי מגיל צעיר בקרית מוצקין. למדנו יחד בבית הספר והיינו בתנועת הנוער. השתתפנו בטיולים רבים להכרת הארץ ועסקנו בכל מיני פעילויות במסגרת תנועת הנוער.
בגיל 14 לערך עזבתי את תנועת הנוער בקריה ועברתי לתנועת נוער ימית "זבולון" בחיפה. הקשר בינינו נותק. התגייסתי ל"פלי"ם" בסוף שנת 1945, לאחר מכן הועברתי לפלמ"ח ושרתתי במחלקת סיירים מרכזית שמפקדה היה "פוזה".
בתחילת מלחמת השחרור הגעתי כמפקד מחלקה בגדוד הרביעי, לירושלים. כמה ימים אחרי, הגיעה לקרית ענבים פלוגתו של "פוזה". רצתי מיד לפגוש את "פוזה" היות ולא נפגשנו יותר משלושה חדשים. נדהמתי לפגוש בפלוגה את פיגוש, שהיה מפקד מחלקה. אפילו לא ידעתי שהוא התגייס ל"פלמ"ח" הפגישה היתה מאד מרגשת גם לפיגוש וגם לפוזה, שלא ידע כלל על הקשר הקודם בינינו.
לאחר ימים ספורים לקחתי חלק בכבוש הכפר סריס (שורש) בשתוף פעולה עם פלוגתו של פוזה. לאחר הקרב, נפגשתי עם פיגוש והחלפנו חויות על הקרב והכיבוש.
בקרב הקשה והגורלי לכבוש נבי סמואל, הייתי בחבורת הפיקוד של הגדוד, עקבתי אחר הקרב וידעתי ב"זמן אמת" על נפילתם של פיגוש ופוזה.
חברים שפינו את גופתו ספרו לי שמצאו בידו רימון יד.
כשהביאו את גופות החללים, 38 במספר לקרית ענבים, הלכתי לראות את פיגוש ופוזה...
פיגוש נפל כמפקד מחלקה באחד הקרבות הקשים שהיו לגדוד הרביעי של הפלמ"ח בירושלים. קרב שהיה עלול לחרוץ את גורל מזרח ירושלים.
יהי זכרו ברוך
סימון רוזנר
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח