רב"ט משה (משה'לה) ברגמן ז"ל

קורות חיים

בן שמואל ופנינה. נולד ב-7.12.1927 בחיפה.

גדל בבית שומר-מסורת ובאוירה לאומית-חלוצית. בגלל קשיים חמריים נאלץ להפסיק את לימודיו בבית-הספר העממי בגיל 13 והחל לעבוד כחניך-פקיד בחברת החשמל. שם עבד במשך 7 שנים עד התגייסותו לצבא ישראל.

תאב-לימודים היה, ובערבים, אחרי העבודה, התכונן לבחינות-הבגרות אשר עמד בהן בהצטיינות בהיותו בן 16 וחצי. למד גם הנהלת-פנקסים, אנגלית וצרפתית.

הממונה על עבודתו כותב עליו: "היה עליז וטוב-לב, ובתור אחראי הוטלו עליו תפקידים מיוחדים, שהיה ממלא בנאמנות למופת". ניחן בחוש למוסיקה, ניגן יפה על כינור ואקורדיון.

מיד עם פרוץ המאורעות התנדב לשירות מלא. בעמדה המסוכנת בין הדר-הכרמל ובין חיפה הערבית נפצע קל בשעה שהשמיד עמדת ערבים בזרקו פצצה, כתגמול על נפילת חברו, אך לא הסכים לעזוב את המקום. השתתף בפעולות השמירה וההגנה על השכונות היהודיות הנתונות בסכנה, בחיפה ובסביבתה, ובשמירה הקשה על התחבורה, תחת העין הפקוחה והעויינת של האנגלים.

כעבור חדשיים לגיוסו נשלח להגנת סג'רה, ומשם לכפר-החורש. שם נבחר לקורס מ"כ ונשלח לאלונים. אחרי סיימו את הקורס הדריך קבוצת טירונים בחיפה ובשעת הקרב הקשה על רמת-יוחנן נשלח ולחם שם. אחרי אבדן חלק מחניכיו חזר לחיפה מדוכא מאד, אך מלא מרץ לקראת כיבוש חיפה, שחל מיד אחרי הקרב ההוא.

כאשר ביקשוהו בני-ביתו כי יישאר עמהם לפחות לליל ה"סדר" של פסח ולנוח מעט, לא הסכים באמרו: כיצד ישאיר את אנשיו בעמדה והוא עצמו יחוג בבית? גבוה,יפה-תואר וחסון היה, חברי ודואג לפקודיו, מלא חיבה ודאגה למשפחה. בלתי-נרתע ונועז בתפקידיו בהגנה ובצבא המשחרר.

נפל בקרב לכיבוש חיפה ביום 21.4.1948, רגעים אחדים אחרי שטילפן לאביו וביקש ממנו להשלים עם הגורל. הוא ידע את הסכנות שעמד לפניהן.

הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בחיפה ב- 23.4.1948.