טוראי שמואל "שמואליק" קורי ז"ל

קורות חיים

בן יצחק ושרה. נולד בשנת 1926 באיזמיר, תורכיה, בבית שומר מסורת. למד בבית- הספר העברי "בני-ברית" והמשיך בגימנסיה ממשלתית למסחר שלא היתה לפי רוחו. היה גא ביהדותו ועם הנכרים לא התחבר. בהיותו בן 16 מת עליו אביו והוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולשאת בעול פרנסת המשפחה.

בימי מלחמת-העולם השניה היה ממיסדי ארגון הנוער הציוני "נאמני ציון". אסף כספים במחתרת למען הארגון, אירגן חברים חדשים והשתתף בבירורים ושיחות.

התלבט בין הרצון לעליה והצורך לעזור למשפחה, אך בי"ד בשבט תש"ד (8.2.1944) עלה ארצה בהבטיחו להעלות שמה גם אח אמו ואחותו - וזו היתה משאת נפשו כל הימים. הצטרף לחברת נוער עולה בקיבוץ תל-יוסף והיה מעמודי התווך של החברה. שנתים שימש חבר הועד. חיי הקומונה הלמו את אפיו. התקשר לקיבוץ ולענף הרפת בו עבד. תמיד השתוקק להתישבות עצמאית והצביע ראשון בעד עליית החברה לקיבוץ משגב-עם. היה בא כוחה של החברה במזכירות משגב-עם ושימש מקשר בינה לבין חברה שניה .

כשבועים לפני פרוץ מלחמת-השחרור רכב על חמור לכפר-גלעדי. בדרך התנפלו עליו ערבים וחטפו את הרובה שהיה מונח על ברכיו. מן הכפר הערבי התפרץ המון מזוין באלות ומוטות. שמואל נאבק עם שלושה ערבים וכולו זב דם. "לא תיארתי לעצמי שאוכל להרביץ כך" - כתב לחברתו. ''יצאתי בריא, אך ימים מספר לא טעמתי אוכל. חשבתי על הרובה שנשדד". התמסר בהתלהבות ורצון עז לתפקידים שונים שהיו כרוכים במצב המיוחד בארץ.

ב-8.2.1948 יצא ללהבות-הבשן להביא תגבורת לאבטחות הדרך למשגב-עם. ליד קיבוץ עמיר נתקלה המכונית במחסומים. הוא ירד הראשון לפרקם. הכביש שלפני השיירה היה חסום ב-4 מחסומים, עשויים אבנים גדולות, שמואל קפץ מיד מתוך המשוריין והחל לגלגל את אבני המחסום מן הכביש. הוא היה גלוי לערבים שירו עליו מקרוב. מצד חבריו במשוריינים לא קיבל שום חיפוי יעיל, כי רק סטאנים היו להם, והערבים היו רחוקים מטווחי האש. אף על פי כן הצליח שמואל קורי לגלגל את האבנים הגדולות של שלושת המחסומים הראשונים. כאשר החל לגלגל את אבני המחסום הרביעי, נפגע בגבו ובראשו ומת בו במקום ב-9.2.1948. במחיר חייו פרץ את הדרך לשיירה הקטנה. נקבר במשגב-עם.

ביום השלושים למותו הוציא קיבוצו חוברת-זכרון בשם "שמואליק".