סמ"ר מרדכי מוטי אלעזר ז"ל

קורות חיים

בן עזרא ומילי. נולד ביום י"ז באייר תרצ"ז (28.4.1937) בבגדד, בירת עיראק. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1951. סיים את בית-הספר התיכון החדש בחיפה (על שם שבתאי לוי) וקיבל את תעודת הבגרות שלו, אשר למענה למד בלילות לאור הנר, מכיון שראה צורך לבוא לעזרת הוריו בשכר עבודתו.

גויס לצה"ל בסוף יוני 1960. בימי שירותו עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש גדודי. לאחר ששוחרר משירות סדיר עבד זמן מה בהנהלת חשבונות ובשמאות מקרקעין. מתוך משיכה ללימודים ורצון להתקדם בחיים לא היסס לחזור אל ספסל הלימודים, והתחיל ללמוד בבית-הספר להנדסאי-בנין, המשותף לטכניון העברי ולמשרד העבודה. מוריו שיבחוהו על שקדנותו וציינוהו לשבח בלימודים. כזה היה גם בחיים המשפחתיים וגם בעבודתו: מסור, חרוץ ועדין-נפש, המוכן תמיד לעזור לזולת. הוא המשיך את לימודיו בתנאים קשים עד שסיים את הלימודים. כאשר סיים את לימודיו במגמה של הנדסאי-בנין התקבל לעבודה באגף פיתוח ותחזוקה בטכניון.

ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), בהיותו בשירות מילואים פעיל, מצא את מותו יחד עם שני חבריו בהפגזה ברמת הגולן. הניח אישה בהריון ובן, וכשלושה חודשים לאחר נפלו נולדה בתו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

אחד מחבריו כתב לאחר מותו: "חיילי הגדוד ומפקדיו מרכינים ראשם באבל כבד וביראת כבוד, בהילקח מאיתנו באופן כה מפתיע ואכזרי שלושת יקירינו, מטובי האנשים שלנו, אלה שבמשך שנים נשאו בעול השירות הרפואי של היחידה. במסירות ובאחריות ללא גבול, נכונים היו תמיד לכל קריאה, לכל בקשת עזרה. והנה התאכזר להם הגורל וכאשר היו הם זקוקים לעזרתנו, קצרה ידנו מלהושיע. אינני מאמין שמישהו מחיילי הגדוד יוכל לשכוח אי-פעם בחייו את האנשים הנפלאים האלה, אשר אבדו לנו ואשר כה הרבה נשארנו חייבים להם".

זכרו הועלה בחוברת יולי 1970 של "בית הטכניון", ביטאונו הפנימי של המכון הטכנולוגי לישראל.